חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי — בגרות 4 יח"ל

30 שאלות בנגזרות, חקירת פונקציות, בעיות קיצון ואינטגרלים — לב הבגרות.

שם: ___________________________תאריך: _______________ציון: ____ / 30

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי הוא הנושא המרכזי והקשה ביותר בבגרות 4 יח"ל. דף זה כולל 30 שאלות מודרגות: חישוב נגזרת לפי כלל החזקה, מציאת משיק, חקירה מלאה של פולינום, נקודות קיצון מקומיות ומוחלטות, בעיות קיצון גאומטריות, ואינטגרציה. רמת הקושי תואמת לשאלון 471 — שליטה בנושא = הבדל של 15 נקודות בציון.

מה כלול בדף העבודה הזה?

דף העבודה כולל 30 שאלות שנבחרו ידנית מתוך מאגר MathHero — הנושא המרכזי שמכוסים: גשר הפונקציות. הדף מותאם לתלמידי כיתה י׳ · יסודות בגרות ולוקח כ-75 דקות לפתרון מלא. הדף בנוי לתרגול עצמאי של התלמיד, עם פתרונות מלאים בסוף שמאפשרים בדיקה עצמית.

איך להשתמש בדף בצורה אפקטיבית

הדפיסו או פתחו את הדף — שני המסלולים זמינים. ההדפסה במתכונת A4, ההצגה במסך מותאמת למובייל וטאבלט.
פתרו את כל ה-30 שאלות בלי לבדוק תשובות — הזמן המומלץ הוא ~75 דקות, אך אין לחץ זמן.
בדקו תשובות — לחצו על "👁️ הצג פתרונות" או הדפיסו את עמוד הפתרונות בנפרד.
חזרו על השאלות שטעיתם בהן — דרך אפקטיבית פי שתיים מלפתור 20 שאלות נוספות חדשות.
כפתור "🔄 שאלות חדשות" — מייצר דף חדש לגמרי באותו נושא, כך שאפשר לתרגל שוב ושוב בלי לחזור על השאלות.

למה הדף הזה עוזר?

דפי העבודה ב-MathHero בנויים עם שאלות מודרגות לפי קושי ופיזור אקראי של תשובות נכונות (לא תמיד "א'") — מה שמכריח את התלמיד באמת לחשוב על כל שאלה, ולא לנחש לפי דפוס. כל ה-30 השאלות נבחרות מתוך מאגר של 218,000+ שאלות שעובר בקרת איכות שוטפת. הפתרונות כוללים הסבר שלב-שלב, לא רק תשובה — כדי שמי שטעה יבין למה.

דפי עבודה דומים שכדאי לבדוק

📈 פונקציה ליניארית — תרגול לכיתה ח' · 25 שאלות · ~40 דק'
🎯 אלגברה — דף תרגול לבגרות 4 יח"ל (כיתה י') · 25 שאלות · ~50 דק'
📐 גאומטריה אנליטית של ישר — בגרות 4 יח"ל · 25 שאלות · ~50 דק'
📐 טריגונומטריה במשולש ישר זווית — בגרות 4 יח"ל · 20 שאלות · ~45 דק'

1.נתון f(x) = x² ו-g(x) = (x − 1)² + 4. תאר את הקשר ביניהן.
y = x²
(א)מתיחה פי 4 ימינה 1
(ב)הזזה ימינה 1 ומעלה 4✓
(ג)הזזה שמאלה 1 ומעלה 4
(ד)הזזה ימינה 1 ומטה 4
2.f(x) = |x|. כתוב את הפונקציה שמוזזת 2 שמאלה ו-4 מטה.
(א)g(x) = |x + 2| + 4
(ב)g(x) = |x − 2| + 4
(ג)g(x) = |x − 2| − 4
(ד)g(x) = |x + 2| − 4✓
3.נתון f(x) = x + 5 ו-g(x) = 3x. מהו g(f(2))?
y = x + 5
(א)11
(ב)21✓
(ג)15
(ד)6
4.f(x) = x². כתוב g שהיא הזזה ימינה ב-2 ומעלה ב-5.
y = x²
(א)g(x) = (x − 2)² − 5
(ב)g(x) = x² − 2x + 5
(ג)g(x) = (x − 2)² + 5✓
(ד)g(x) = (x + 2)² + 5
5.האסימפטוטה של f(x) = 1/x היא x = 0. מהי האסימפטוטה האנכית של g(x) = 1/(x + 4)?
(א)y = −4
(ב)x = 0
(ג)x = 4
(ד)x = −4✓
6.ידוע ש-g(x) = −f(2x). אילו טרנספורמציות חלו על f?
(א)כיווץ אופקי פי 2 + שיקוף לציר ה-x✓
(ב)כיווץ אנכי פי 2 + שיקוף לציר ה-y
(ג)מתיחה אנכית פי 2
(ד)מתיחה אופקית פי 2 + שיקוף
7.f(x) = x². מהי הפונקציה לאחר שיקוף לציר ה-x?
y = x²
(א)g(x) = −x²✓
(ב)g(x) = (−x)²
(ג)g(x) = x² − 1
(ד)g(x) = 1/x²
8.f(x) = √x. כתוב את g שמתקבל מ-f בהזזה 4 יחידות שמאלה.
(א)g(x) = √x + 4
(ב)g(x) = √x − 4
(ג)g(x) = √(x + 4)✓
(ד)g(x) = √(x − 4)
9.נתון g(x) = √x + 7. מהי נקודת ההתחלה של הגרף (על ציר ה-y)?
(א)(0, 7)✓
(ב)(7, 0)
(ג)(−7, 0)
(ד)(0, −7)
10.נתון g(x) = 3(x + 2)² − 5. אילו טרנספורמציות בוצעו על f(x) = x²?
y = x²
(א)ימינה 2, כיווץ פי 3, מטה 5
(ב)שמאלה 2, מתיחה פי 3, מעלה 5
(ג)ימינה 2, מתיחה פי 3, מטה 5
(ד)שמאלה 2, מתיחה פי 3, מטה 5✓
11.f(x) = x². כתוב g(x) = −f(−x).
y = x²
(א)g(x) = −x²✓
(ב)g(x) = (−x)²
(ג)g(x) = x²
(ד)g(x) = −(−x)²
12.f(x) = |x|. כתוב את −|x − 3| + 5. אילו טרנספורמציות חלו (בסדר)?
(א)3 ימינה, 5 מעלה, מתיחה
(ב)3 ימינה, שיקוף לציר ה-x, 5 מעלה✓
(ג)5 ימינה, שיקוף, 3 מעלה
(ד)3 שמאלה, שיקוף, 5 מטה
13.g(x) = (4x)². במה שונה g מ-f(x) = x²?
y = x²
(א)כיווץ אנכי פי 16
(ב)כיווץ אופקי פי 4✓
(ג)מתיחה אופקית פי 4
(ד)מתיחה אנכית פי 4
14.נתונה g(x) = √(2x − 8). זהה את ההזזה לאחר חילוץ הצורה √(2(x − 4)). מהי ההזזה האופקית מ-f(x) = √(2x)?
(א)8 שמאלה
(ב)4 שמאלה
(ג)8 ימינה
(ד)4 ימינה✓
15.נתון g(x) = −|x − 1| + 4. אילו טרנספורמציות חלו על f(x) = |x|?
(א)ימינה 1, שיקוף ל-y, מעלה 4
(ב)ימינה 1, שיקוף ל-x, מעלה 4✓
(ג)ימינה 1, מטה 4
(ד)שמאלה 1, שיקוף ל-x, מעלה 4
16.f(x) = x² נמתחה אנכית פי 3 ושוקפה לציר ה-x. מה הקודקוד החדש ביחס לישן (0, 0)?
y = x²
(א)(0, 0) — לא משתנה✓
(ב)(0, 3)
(ג)(0, −3)
(ד)(3, 0)
17.נתון g(x) = −x³. אילו טרנספורמציות בוצעו על f(x) = x³?
y = x
(א)הזזה אופקית
(ב)שיקוף לציר ה-x✓
(ג)מתיחה אנכית פי 1
(ד)שיקוף לציר ה-y
18.g(x) = f(4x) + 2. אילו טרנספורמציות חלו על f?
(א)כיווץ אנכי פי 4 והזזה 2 מעלה
(ב)כיווץ אופקי פי 4 והזזה 2 מעלה✓
(ג)הזזה 4 ימינה ו-2 מעלה
(ד)מתיחה אופקית פי 4 והזזה 2 מעלה
19.נתון g(x) = −2|x + 3| − 1. אילו טרנספורמציות חלו על f(x) = |x|?
(א)שמאלה 3, מתיחה ×2, שיקוף ל-x, מטה 1✓
(ב)ימינה 3, מתיחה ×2, שיקוף ל-x, מטה 1
(ג)שמאלה 3, מתיחה ×2, שיקוף ל-y, מטה 1
(ד)שמאלה 3, מתיחה ×2, מטה 1
20.נתונות f(x) = 3x + 1 ו-g(x) = x². מהו g(f(2))?
y = 3x + 1
(א)7
(ב)13
(ג)19
(ד)49✓
21.f(x) = x². עוברים ל-g(x) = (3x − 6)². זהה את הטרנספורמציות.
y = x²
(א)כיווץ אופקי ×1/3, ימינה 6
(ב)מתיחה אופקית ×3, ימינה 2
(ג)כיווץ אופקי ×1/3, ימינה 2✓
(ד)כיווץ אנכי ×1/3, ימינה 2
22.הפונקציה f(x) = x² מוזזת 3 יחידות ימינה. מהי g(x)?
y = x²
(א)g(x) = x² − 3
(ב)g(x) = (x − 3)²✓
(ג)g(x) = (x + 3)²
(ד)g(x) = x² + 3
23.g(x) = a·x² ועובר בנקודה (2, 12). מהו a?
(א)6
(ב)3✓
(ג)2
(ד)4
24.f(x) = x³. הגרף הוזז 8 יחידות מעלה. מהו ערך g(2)?
y = x
(א)0
(ב)8
(ג)16✓
(ד)−8
25.g(x) = (x − 1)² − 4 התקבלה מ-f(x) בהזזה של 1 ימינה ו-4 מטה. מהי f(x)?
(א)f(x) = x² + 4
(ב)f(x) = x²✓
(ג)f(x) = (x − 2)² − 8
(ד)f(x) = (x + 1)² − 4
26.נקודה (2, 4) על f(x). מה הקואורדינטות שלה ב-g(x) = −3f(x)?
(א)(2, −12)✓
(ב)(6, −12)
(ג)(2, 12)
(ד)(−2, 12)
27.נתונות f(x) = x + 2 ו-g(x) = x². מהו g(f(0))?
y = x + 2
(א)0
(ב)8
(ג)4✓
(ד)2
28.f(x) = |x|. מה ההבדל בין שיקוף לציר ה-x לבין שיקוף לציר ה-y?
(א)שניהם נותנים אותו גרף הפוך
(ב)שיקוף ה-y לא משנה כי |x| זוגית✓
(ג)שיקוף ה-x לא משנה
(ד)אין הבדל בכל מקרה
29.נתונות $f (x) = x + 5$ ו- $g (x) = 2 x$ . מהו $f (g (x))$ ?
y = x + 5
(א) $3 x + 5$
(ב) $2 x + 10$
(ג) $2 x + 5$ ✓
(ד) $x + 10$
30.f(x) = √x. תחום ההגדרה לאחר שיקוף לציר ה-y הוא:
(א)x = 0
(ב)x ≤ 0✓
(ג)x ≥ 0
(ד)כל הממשיים

MathHero — תרגול מתמטיקה אונליין · mathhero.co.il

מפתח תשובות ופתרונות

הזזה ימינה 1 ומעלה 4 — (x − 1) ⇒ הזזה ימינה ב-1. + 4 ⇒ הזזה מעלה ב-4.
g(x) = |x + 2| − 4 — הזזה שמאלה ב-2: x → x + 2. הזזה מטה ב-4: מוסיפים −4. מתקבל |x + 2| − 4.
21 — f(2) = 7. g(f(2)) = g(7) = 3(7) = 21.
g(x) = (x − 2)² + 5 — הזזה ימינה: f(x − 2). הזזה מעלה: + 5. יחד: g(x) = (x − 2)² + 5.
x = −4 — g לא מוגדרת כאשר המכנה מתאפס: x + 4 = 0 ⇒ x = −4. זו האסימפטוטה האנכית.
כיווץ אופקי פי 2 + שיקוף לציר ה-x — f(2x) ⇒ q = 2 ⇒ כיווץ אופקי פי 2. סימן מינוס בחוץ ⇒ שיקוף לציר ה-x.
g(x) = −x² — שיקוף לציר ה-x: g(x) = −f(x) = −x². הסימן השלילי מחוץ לפונקציה.
g(x) = √(x + 4) — הזזה שמאלה ב-p: g(x) = f(x + p) = √(x + 4).
(0, 7) — f(x) = √x מתחיל ב-(0, 0). הזזה 7 מעלה מעבירה את הנקודה ל-(0, 7).
שמאלה 2, מתיחה פי 3, מטה 5 — (x + 2) ⇒ שמאלה 2. מקדם 3 ⇒ מתיחה אנכית פי 3. − 5 ⇒ מטה 5.
g(x) = −x² — f(−x) = (−x)² = x². −f(−x) = −x². פונקציה זוגית נשארת ללא שינוי תחת שיקוף לציר ה-y, ואז שיקוף לציר ה-x הופך את סימן הפלט.
3 ימינה, שיקוף לציר ה-x, 5 מעלה — (x − 3) = ימינה ב-3. סימן מינוס מחוץ = שיקוף לציר ה-x. +5 = 5 מעלה.
כיווץ אופקי פי 4 — f(qx) עם q = 4 (q > 1) הוא כיווץ אופקי בקנה מידה 1/q = 1/4, כלומר פי 4.
4 ימינה — √(2x − 8) = √(2(x − 4)) = f(x − 4). זו הזזה של f(x) = √(2x) ב-4 יחידות ימינה.
ימינה 1, שיקוף ל-x, מעלה 4 — x − 1: ימינה 1. סימן מינוס בחוץ: שיקוף לציר ה-x. +4: מעלה 4.
(0, 0) — לא משתנה — מתיחה אנכית ושיקוף סביב הראשית לא מזיזים את הקודקוד (0, 0).
שיקוף לציר ה-x — g(x) = −f(x) — סימן מינוס בפלט, כלומר שיקוף לציר ה-x.
כיווץ אופקי פי 4 והזזה 2 מעלה — f(4x): כיווץ אופקי פי 4. +2 בסוף: הזזה 2 מעלה.
שמאלה 3, מתיחה ×2, שיקוף ל-x, מטה 1 — x + 3: שמאלה 3. ×(−2): מתיחה פי 2 + שיקוף ל-x. −1: מטה 1.
49 — f(2) = 3(2) + 1 = 7. g(7) = 7² = 49
כיווץ אופקי ×1/3, ימינה 2 — (3x − 6)² = (3(x − 2))². כיווץ אופקי פי 1/3 והזזה ימינה 2.
g(x) = (x − 3)² — הזזה ימינה ב-p יחידות: g(x) = f(x − p). כאן p = 3, ולכן g(x) = (x − 3)².
3 — 12 = a·4 ⇒ a = 3. המקדם של המתיחה האנכית הוא 3.
16 — g(x) = x³ + 8. הצבה: g(2) = 2³ + 8 = 8 + 8 = 16.
f(x) = x² — הזזה הפוכה ל-g תחזיר אותנו ל-f. (x − 1 + 1)² − 4 + 4 = x².
(2, −12) — g(2) = −3·f(2) = −3·4 = −12. ה-x לא משתנה כי הטרנספורמציה אנכית בלבד.
4 — f(0) = 0 + 2 = 2. g(f(0)) = g(2) = 2² = 4
שיקוף ה-y לא משנה כי |x| זוגית — |−x| = |x|, ולכן f זוגית והשיקוף לציר ה-y מחזיר אותה פונקציה. שיקוף לציר ה-x משנה ל-−|x|.
$2x + 5$ — מחשבים $g(x) = 2x$, ואז מציבים ב-$f$: $f(g(x)) = f(2x) = 2x + 5$. שגיאה נפוצה היא להציב $x$ ולקבל $x + 10$, או לכפול את הקבוע ולקבל $2x + 10$, או להכפיל גם את המקדם וגם את הקבוע בנפרד ולקבל $3x + 5$.
x ≤ 0 — g(x) = √(−x). דורש −x ≥ 0 ⇒ x ≤ 0.