⚡ MathHero · mathhero.co.ilכיתה י"א · 5 יח"ל · רמה קל · 40 שאלות
מבחנים מיוחדים — כיתה י"א · 5 יח"ל (קל)
שם: ___________________________תאריך: _______________ציון: ____ / 40
- 1.פתרו את המשוואה .
- 2.מהו ערך הביטוי ?
- 3.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 2x² + 1x + 1
- 4.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 3x² + 4x + 3
- 5.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 4x² + 5x + 4
- 6.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 5x² + 2x + 6
- 7.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 2x² + 3x + 7
- 8.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 3x² + 6x + 2
- 9.נתונה הפונקציה . מהו ערך הנגזרת ?y = 4x² + 1x + 3
- 10.מהו סכום הפתרונות של המשוואה ?
- 11.מהו סכום הפתרונות של המשוואה ?
- 12.מהו סכום הפתרונות של המשוואה ?
- 13.מהו סכום הפתרונות של המשוואה ?
- 14.מהו סכום הפתרונות של המשוואה ?
- 15.מהו סכום הפתרונות של המשוואה ?
- 16.מהו הערך המדויק של ?
- 17.מהו הערך המדויק של ?
- 18.מהו הערך המדויק של ?
- 19.מהו הערך המדויק של ?
- 20.מהו הערך המדויק של ?
- 21.מהו הערך המדויק של ?
- 22.בסדרה חשבונית , . מהו האיבר ה-?
- 23.בסדרה חשבונית , . מהו האיבר ה-?
- 24.בסדרה חשבונית , . מהו האיבר ה-?
- 25.בסדרה חשבונית , . מהו האיבר ה-?
- 26.בסדרה חשבונית , . מהו האיבר ה-?
- 27.בסדרה חשבונית , . מהו האיבר ה-?
- 28.בכד יש כדורים זהים, מתוכם אדומים. מהי ההסתברות להוציא כדור אדום באקראי?
- 29.בכד יש כדורים זהים, מתוכם אדומים. מהי ההסתברות להוציא כדור אדום באקראי?
- 30.בכד יש כדורים זהים, מתוכם אדומים. מהי ההסתברות להוציא כדור אדום באקראי?
- 31.בכד יש כדורים זהים, מתוכם אדומים. מהי ההסתברות להוציא כדור אדום באקראי?
- 32.בכד יש כדורים זהים, מתוכם אדומים. מהי ההסתברות להוציא כדור אדום באקראי?
- 33.נתונים הווקטורים ו-. מהי המכפלה הסקלרית ?
- 34.נתונים הווקטורים ו-. מהי המכפלה הסקלרית ?
- 35.נתונים הווקטורים ו-. מהי המכפלה הסקלרית ?
- 36.נתונה הפונקציה . מהו ?y = 2x² + 5x + 5
- 37.נתונה הפונקציה . מהו ?y = 3x² + 1x + 6
- 38.נתונה הפונקציה . מהו ?y = 4x² + 5x + 3
- 39.נתונה הפונקציה . מהו ?y = 5x² + 1x + 4
- 40.אוכלוסיית חיידקים מונה פרטים וגדלה ב- בכל יום. כמה פרטים יהיו לאחר ימים?
MathHero — תרגול מתמטיקה אונליין · mathhero.co.il
פתרונות
- $x=5$ — $2x-3x=-12+7$, כלומר $-x=-5$, ולכן $x=5$.
- $3$ — $1000=10^3$, לכן $\log_{10}(1000)=3$.
- $5$ — הנגזרת היא $f'(x)=4x+1$. נציב $x=1$: $f'(1)=4\cdot 1+1=5$.
- $34$ — הנגזרת היא $f'(x)=6x+4$. נציב $x=5$: $f'(5)=6\cdot 5+4=34$.
- $13$ — הנגזרת היא $f'(x)=8x+5$. נציב $x=1$: $f'(1)=8\cdot 1+5=13$.
- $52$ — הנגזרת היא $f'(x)=10x+2$. נציב $x=5$: $f'(5)=10\cdot 5+2=52$.
- $7$ — הנגזרת היא $f'(x)=4x+3$. נציב $x=1$: $f'(1)=4\cdot 1+3=7$.
- $36$ — הנגזרת היא $f'(x)=6x+6$. נציב $x=5$: $f'(5)=6\cdot 5+6=36$.
- $9$ — הנגזרת היא $f'(x)=8x+1$. נציב $x=1$: $f'(1)=8\cdot 1+1=9$.
- $3$ — לפי נוסחאות וייטה, סכום השורשים של $x^2+bx+c=0$ הוא $-b$. כאן $-b=3$ (השורשים הם $6$ ו-$-3$, סכומם $3$).
- $3$ — לפי נוסחאות וייטה, סכום השורשים של $x^2+bx+c=0$ הוא $-b$. כאן $-b=3$ (השורשים הם $7$ ו-$-4$, סכומם $3$).
- $-1$ — לפי נוסחאות וייטה, סכום השורשים של $x^2+bx+c=0$ הוא $-b$. כאן $-b=-1$ (השורשים הם $4$ ו-$-5$, סכומם $-1$).
- $-1$ — לפי נוסחאות וייטה, סכום השורשים של $x^2+bx+c=0$ הוא $-b$. כאן $-b=-1$ (השורשים הם $5$ ו-$-6$, סכומם $-1$).
- $-1$ — לפי נוסחאות וייטה, סכום השורשים של $x^2+bx+c=0$ הוא $-b$. כאן $-b=-1$ (השורשים הם $2$ ו-$-3$, סכומם $-1$).
- $-1$ — לפי נוסחאות וייטה, סכום השורשים של $x^2+bx+c=0$ הוא $-b$. כאן $-b=-1$ (השורשים הם $3$ ו-$-4$, סכומם $-1$).
- $\dfrac{1}{2}$ — מטבלת הערכים המדויקים של פונקציות טריגונומטריות מתקבל $\cos 60^{\circ}=\dfrac{1}{2}$.
- $\dfrac{\sqrt{2}}{2}$ — מטבלת הערכים המדויקים של פונקציות טריגונומטריות מתקבל $\cos 45^{\circ}=\dfrac{\sqrt{2}}{2}$.
- $\dfrac{\sqrt{3}}{2}$ — מטבלת הערכים המדויקים של פונקציות טריגונומטריות מתקבל $\sin 60^{\circ}=\dfrac{\sqrt{3}}{2}$.
- $\dfrac{\sqrt{2}}{2}$ — מטבלת הערכים המדויקים של פונקציות טריגונומטריות מתקבל $\sin 45^{\circ}=\dfrac{\sqrt{2}}{2}$.
- $1$ — מטבלת הערכים המדויקים של פונקציות טריגונומטריות מתקבל $\cos 0^{\circ}=1$.
- $0$ — מטבלת הערכים המדויקים של פונקציות טריגונומטריות מתקבל $\cos 90^{\circ}=0$.
- $60$ — $a_n=a_1+(n-1)d=6+(10-1)\cdot 6=60$.
- $27$ — $a_n=a_1+(n-1)d=7+(11-1)\cdot 2=27$.
- $46$ — $a_n=a_1+(n-1)d=4+(8-1)\cdot 6=46$.
- $21$ — $a_n=a_1+(n-1)d=5+(9-1)\cdot 2=21$.
- $32$ — $a_n=a_1+(n-1)d=2+(6-1)\cdot 6=32$.
- $15$ — $a_n=a_1+(n-1)d=3+(7-1)\cdot 2=15$.
- $\dfrac{5}{14}$ — הסתברות קלאסית: מספר המקרים הרצויים חלקי המקרים האפשריים: $P=\dfrac{5}{14}=\dfrac{5}{14}$.
- $\dfrac{2}{5}$ — הסתברות קלאסית: מספר המקרים הרצויים חלקי המקרים האפשריים: $P=\dfrac{6}{15}=\dfrac{2}{5}$.
- $\dfrac{3}{16}$ — הסתברות קלאסית: מספר המקרים הרצויים חלקי המקרים האפשריים: $P=\dfrac{3}{16}=\dfrac{3}{16}$.
- $\dfrac{4}{17}$ — הסתברות קלאסית: מספר המקרים הרצויים חלקי המקרים האפשריים: $P=\dfrac{4}{17}=\dfrac{4}{17}$.
- $\dfrac{1}{10}$ — הסתברות קלאסית: מספר המקרים הרצויים חלקי המקרים האפשריים: $P=\dfrac{1}{10}=\dfrac{1}{10}$.
- $4$ — המכפלה הסקלרית: $\vec{u}\cdot\vec{v}=u_x v_x+u_y v_y=1\cdot 2+2\cdot 1=2+2=4$.
- $22$ — המכפלה הסקלרית: $\vec{u}\cdot\vec{v}=u_x v_x+u_y v_y=5\cdot 2+3\cdot 4=10+12=22$.
- $23$ — המכפלה הסקלרית: $\vec{u}\cdot\vec{v}=u_x v_x+u_y v_y=1\cdot 3+4\cdot 5=3+20=23$.
- $23$ — מציבים $x=2$: $f(2)=2\cdot 2^2+5\cdot 2+5=8+10+5=23$.
- $36$ — מציבים $x=3$: $f(3)=3\cdot 3^2+1\cdot 3+6=27+3+6=36$.
- $87$ — מציבים $x=4$: $f(4)=4\cdot 4^2+5\cdot 4+3=64+20+3=87$.
- $134$ — מציבים $x=5$: $f(5)=5\cdot 5^2+1\cdot 5+4=125+5+4=134$.
- $1953$ — גידול מעריכי: $N=N_0\cdot\left(1+\dfrac{r}{100}\right)^{t}=1000\cdot 1.25^{3}=1953$.