מבחן 6 מתוך 7 — תרגול מלא לקראת מבחן איתור מחוננים

מפתח תשובות והסברים — מבחן 6

1. [אנלוגיות מילוליות] (א) צָמָא : שְׁתִיָּה — הקשר הוא: תחושה והפעולה שפותרת אותה. צמא נפתר בשתייה, בדיוק כמו שרעב נפתר באכילה. 'עייפות:ריצה' הפוך — ריצה גורמת לעייפות, היא לא פותרת אותה.
2. [אנלוגיות מילוליות] (א) פַּטִּישׁ : נַגָּר — הקשר הוא: כלי עבודה ומי שמשתמש בו. פטיש הוא הכלי של הנגר, בדיוק כמו שמכחול הוא הכלי של הצייר. 'רופא:מרפאה' הוא קשר של אדם ומקום, לא כלי ואדם.
3. [אנלוגיות מילוליות] (א) חוֹלֶה : בֵּית חוֹלִים — הקשר הוא: אדם והמקום שבו נמצאים בגללו. תלמיד נמצא בבית ספר, בדיוק כמו שחולה נמצא בבית חולים. 'כיתה:מורה' הפוך בסדר — קודם המקום ואחר כך האדם.
4. [אנלוגיות מילוליות] (א) חָזָק : חַלָּשׁ — הקשר הוא: שתי מילים הפוכות זו מזו. חזק וחלש הפוכים, בדיוק כמו מהיר ואיטי. 'גבוה:ארוך' הן מילים דומות בתחושה, לא הפוכות — ולכן לא מתאימות.
5. [אנלוגיות מילוליות] (א) כְּאֵב בֶּטֶן : אֲכִילָה מְהִירָה — הקשר הוא: תופעה גופנית לא נעימה והסיבה השכיחה שגורמת לה אצל ילדים. כאב בטן קורה בגלל אכילה מהירה מדי, בדיוק כמו שכאב שיניים קורה בגלל יותר מדי ממתקים. 'כאב ראש:כדור נגד כאב' הוא קשר של תופעה והפתרון לה, לא תופעה והסיבה שגרמה לה.
6. [אנלוגיות מילוליות] (א) שֶׁמֶשׁ : חַם — הקשר הוא: מה שגורם לתחושה מסוימת. שמש גורמת לחום, בדיוק כמו שגשם גורם לרטיבות. 'קור:מעיל' הפוך — הקור גורם לנו ללבוש מעיל, המעיל לא תוצאה של הקור.
7. [אנלוגיות מילוליות] (א) אוֹפֶה : מַאֲפִיָּה — הקשר הוא: איש מקצוע ומקום העבודה שלו. אופה עובד במאפייה, בדיוק כמו שגנן עובד בגינה. 'מספריים:ספר' הפוך — קודם הכלי ואחר כך האדם, ולכן הסדר לא מתאים.
8. [אנלוגיות מילוליות] (א) אֶבֶן : פֶּסֶל — הקשר הוא: חומר ואחר כך החפץ שעשוי ממנו. אבן היא החומר של הפסל, בדיוק כמו שעור הוא החומר של התיק. 'תיק:כתף' הוא קשר של חפץ ואיבר גוף שנושאים עליו אותו, לא חומר וחפץ.
9. [אנלוגיות מילוליות] (א) עָצוּב : נוּגֶה — הקשר הוא: שתי מילים בעלות משמעות דומה (נרדפות). עצוב ונוגה דומות, בדיוק כמו שמח ועליז. 'ישן:חדש' הן מילים הפוכות, לא דומות.
10. [אנלוגיות מילוליות] (א) תַּרְמִיל : סֻכָּרִיּוֹת — הקשר הוא: כלי שנועד להכיל דבר מסוים, ומה שמכניסים לתוכו. תרמיל מיועד לסוכריות, בדיוק כמו שאגרטל מיועד לפרחים. 'בקבוק:זכוכית' הוא קשר של חפץ והחומר שממנו הוא עשוי, לא כלי ותוכן.
11. [השלמת משפטים] (א) נִצְבָּעִים — 'השמים' הם נושא בלשון רבים, ו'שוקעת' מציין הווה — ולכן צריך פועל בהווה ורבים: 'נצבעים'. 'נצבעו' הוא עבר וסותר את זמן ההווה של 'שוקעת'.
12. [השלמת משפטים] (א) אַף עַל פִּי כֵן — 'אף על פי כן' פירושו 'למרות זאת' — מתאים בדיוק כשיודעים שמשהו קשה אך בכל זאת מנסים. 'לכן' לא מתאים, כי קושי המטלה לא אמור לגרום להחלטה לנסות — ההפך.
13. [השלמת משפטים] (א) כְּדֵי שֶׁ — סגירת השער היא אמצעי, ומניעת בריחת הכלב היא המטרה — זה בדיוק תפקידה של 'כדי ש'. 'כי' לא מתאים כי הוא מציג סיבה קיימת, לא מטרה עתידית.
14. [השלמת משפטים] (א) שָׁכַח / נֶאֱלַץ — שכחת המחברת היא הסיבה, ו'נאלץ' מתאר בדיוק את התוצאה — הוא נאלץ לכתוב בדף נפרד כי לא הייתה לו ברירה. 'זכר' סותר את הסיבה, ו'סירב' לא הגיוני — שכחת מחברת לא גורמת לסירוב לכתוב.
15. [השלמת משפטים] (א) אֲבָל — יש כאן ניגוד — טל רצתה ללכת לים, אבל מזג האוויר מנע ממנה. 'לכן' לא מתאים, כי הרצון ללכת לים לא גורם למזג אוויר גרוע.
16. [השלמת משפטים] (א) בִּכְלָל — אם כל התפוחים היו ירוקים, אז לא היה אף תפוח אדום — כלומר 'בכלל' לא היו, בלי יוצא מהכלל. 'כמעט' לא מתאים, כי 'כמעט לא היו' משמע שהיה בכל זאת תפוח אדום אחד או שניים, וזה סותר את 'כל התפוחים היו ירוקים'.
17. [השלמת משפטים] (א) שְׁלִישִׁי — אם אתמול היה יום שישי, אז היום הוא שבת. שלושה ימים אחרי שבת הם ראשון, שני ושלישי — ולכן בעוד שלושה ימים יהיה יום שלישי.
18. [השלמת משפטים] (א) אֲבָל — יש כאן ניגוד — רציתי לצאת, אבל משהו מנע ממני. 'אבל' מבטא בדיוק את הניגוד הזה. 'לכן' לא מתאים כי לא מדובר בתוצאה של הרצון לצאת, אלא במכשול.
19. [השלמת משפטים] (א) אֲבָל — יש כאן ניגוד בין הרצון לקנות לבין חוסר הכסף שמנע זאת, ולכן 'אבל' מתאים. 'לכן' לא מתאים כי חוסר הכסף הוא לא תוצאה של הרצון לקנות, אלא מכשול לו.
20. [השלמת משפטים] (א) אַחֲרֵי שֶׁ — המטרה המפורשת היא שלא יישארו שיירי אוכל על השיניים — וזה אפשרי רק אם מצחצחים אחרי האכילה, לא לפניה. 'לפני ש' סותר את הנימוק על שיירי האוכל שכבר צוין במשפט.
21. [בעיות מילוליות] (א) 20 — נֹעָה הוֹצִיאָה 25 + 15 = 40 שְׁקָלִים בְּסַךְ הַכֹּל, אָז נִשְׁאָר לָהּ: 60 − 40 = 20 שְׁקָלִים. 40 הוּא סְכוּם הַהוֹצָאָה, לֹא מָה שֶׁנִּשְׁאָר.
22. [בעיות מילוליות] (א) 30 — מְחִיר מַדְבֵּקָה אַחַת הוּא 18 ÷ 9 = 2 שְׁקָלִים. 15 מַדְבֵּקוֹת יַעֲלוּ: 15 × 2 = 30 שְׁקָלִים.
23. [בעיות מילוליות] (א) 25 — דָנָה הוֹצִיאָה 12 + 8 = 20 שְׁקָלִים בְּסַךְ הַכֹּל, אָז נִשְׁאָר לָהּ: 45 − 20 = 25 שְׁקָלִים. 20 הוּא סְכוּם הַהוֹצָאָה, לֹא מָה שֶׁנִּשְׁאָר.
24. [בעיות מילוליות] (א) 53 — 3 מַחְבָּרוֹת בְּ-9 שְׁקָלִים כָּל אַחַת עוֹלוֹת: 3 × 9 = 27 שְׁקָלִים. נִשְׁאָר לְנוֹעָם: 80 − 27 = 53 שְׁקָלִים.
25. [בעיות מילוליות] (א) 36 — קֹדֶם מוֹצְאִים אֶת ? ÷ 2: 100 − 82 = 18. אַחַר כָּךְ מַכְפִּילִים בְּ-2: ? = 18 × 2 = 36.
26. [בעיות מילוליות] (א) 100 — מְחִיר מָאפִין אֶחָד הוּא 60 ÷ 12 = 5 שְׁקָלִים. 20 מָאפִינְס יַעֲלוּ: 20 × 5 = 100 שְׁקָלִים.
27. [בעיות מילוליות] (א) 16 — עֲשָׂרוֹת = 1, אֲחָדוֹת = 6: הַמִּסְפָּר 16, וְהוּא זוּגִי. 61 הוּא הַהֵפֶךְ (וְגַם אִי־זוּגִי).
28. [בעיות מילוליות] (א) 35 — עֲשָׂרוֹת = 3, אֲחָדוֹת = 5, אָז הַמִּסְפָּר הוּא 35. (53 הָפוּךְ — עֲשָׂרוֹת וְאֶחָדוֹת מוּחְלָפוֹת.)
29. [בעיות מילוליות] (א) 4 — קֹדֶם מְחַשְּׁבִים אֶת הַצַּד הַיָּמִין: 4 × 6 = 24. אָז ? = 24 − 20 = 4.
30. [בעיות מילוליות] (א) 28 — 50 − 22 = 28 בָּלוֹנִים נִשְׁאֲרוּ בַּחֲנוּת.
31. [מספר חסר] (א) 25 — הַכְּלָל: כָּל מִסְפָּר הוּא מִסְפָּר הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ בְּרִבּוּעַ (כָּפוּל בְּעַצְמוֹ): 1×1=1, 2×2=4, 3×3=9, 4×4=16. אַחֲרֵי 16 (הַמָּקוֹם הַחֲמִישִׁי): 5×5 = 25.
32. [מספר חסר] (א) 26 — הַכְּלָל: כָּל פַּעַם מוֹסִיפִים מִסְפָּר גָּדוֹל יוֹתֵר ב-1: +3, +4, +5, +6. אַחֲרֵי 20 מוֹסִיפִים 6: 20 + 6 = 26.
33. [מספר חסר] (א) 4 — הכלל: כופלים את המספר הראשון ב-3 ומחסרים את המספר השני. 2×3-3=3, 4×3-2=10, אז 3×3-5=4. התשובה 14 מתקבלת אם מוסיפים במקום להחסיר (3×3+5). התשובה 8 היא הסכום הרגיל בלי להכפיל (3+5). התשובה 9 מתקבלת אם שוכחים להחסיר את המספר השני (3×3 בלבד).
34. [מספר חסר] (א) 26 — הַכְּלָל: הַפַּעַר בֵּין הַמִּסְפָּרִים גָּדֵל בְּ-2 בְּכָל פַּעַם: +3, +5, +7, +9. אַחֲרֵי 17 מוֹסִיפִים 9: 17 + 9 = 26.
35. [מספר חסר] (א) 12 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 3 בְּכָל פַּעַם. בֵּין 9 ל-15 חָסֵר 9 + 3 = 12.
36. [מספר חסר] (א) 5 — הכלל: מחסרים את המספר הראשון מהמספר השני, ומוסיפים 2. 8-3+2=7, 4-5+2=1, אז 10-7+2=5. התשובה 3 מתקבלת אם שוכחים להוסיף 2. התשובה 17 היא הסכום הרגיל במקום ההפרש (7+10). התשובה 6 מתקבלת אם מוסיפים 4 במקום 2.
37. [מספר חסר] (א) 25 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 5 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 20 בָּא 20 + 5 = 25.
38. [מספר חסר] (א) 80 — הַכְּלָל: מַכְפִּילִים בְּ-2 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 40 בָּא 40 × 2 = 80.
39. [מספר חסר] (א) 63 — הַכְּלָל: מַכְפִּילִים בְּ-2 וּמוֹסִיפִים 1. בְּדִיקָה: 3×2+1=7, 7×2+1=15, 15×2+1=31. אַחֲרֵי 31: 31×2+1 = 63.
40. [מספר חסר] (א) 5 — הכלל: מחברים את שני המספרים הראשונים ומחסרים את השלישי. 2+5-3=4, 6+1-2=5, אז 4+4-3=5. התשובה 11 מתקבלת אם מחברים את כל שלושת המספרים בלי לחסר. התשובה 8 מתקבלת אם שוכחים לחסר את המספר השלישי (4+4 בלבד). התשובה 4 היא תשובה של מעגל אחר בטעות.
41. [צורני] (א) — הכלל: מספר הנקודות מתחלף בין 2 ל-5, והצביעה מתחלפת ביחד בין ריק למלא — 2 נקודות תמיד ריק, 5 נקודות תמיד מלא. אחרי משולש עם 5 נקודות מלא צריך לבוא משולש עם 2 נקודות ריק. המשולש עם 5 נקודות ריק נכון במספר אך לא החליף צביעה. המשולש עם 2 נקודות מלא נכון בצביעה אך לא החליף מספר. המשולש עם 3 נקודות השתמש במספר שלא הופיע בשום תא בסדרה.
42. [צורני] (א) — הכלל: היהלום מסתובב אחורה 45 מעלות בכל שלב (270, 225, 180, 135...), אז השלב הבא הוא 90 מעלות. סיבוב 135 רק חוזר על התא האחרון. סיבוב 45 קפץ 90 מעלות אחורה במקום 45 בלבד. היהלום עם סיבוב 90 אך צביעה מלאה נכון בסיבוב אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר ריקה תמיד.
43. [צורני] (ד) — הכלל: בתוך כל שורה הצביעה היא ריק-מלא-ריק, בדיוק כמו בשתי השורות הראשונות. אחרי ריק ומלא בשורה השלישית צריך לבוא ריק. מלא רק חוזר על התא הקודם במקום לחזור לריק. מחומש ריק עם 2 נקודות נכון בצביעה אך שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 3 בכל הגריד. משושה (6 צלעות) ריק נכון בצביעה אך שינה את הצורה שאמורה להישאר מחומש בכל הגריד.
44. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על צורה קבועה משלה (עיגול, ריבוע, משולש) ועל צביעה קבועה משלה (ריק, מלא, ריק), ובתוך כל שורה הסיבוב הוא כמו מראה — התא השלישי חוזר להיות זהה לתא הראשון. בשורה השלישית התא הראשון הוא סיבוב 90, אז התא השלישי (החסר) צריך גם הוא להיות סיבוב 90. המשולש עם סיבוב 180 רק חוזר על התא האמצעי במקום לחזור לתא הראשון. המשולש עם סיבוב 270 לא מופיע כלל בשורה הזו. המשולש עם סיבוב 90 אך צביעה מלאה נכון בסיבוב אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר ריקה בשורה זו.
45. [צורני] (א) — הכלל: הגודל חוזר במעגל קטן-בינוני-גדול-קטן-בינוני..., והצביעה מתחלפת בנפרד בכל שלב בין ריק למלא — שני הדברים מתקדמים זה לצד זה בלי קשר ישיר. אחרי קטן (ששבר את מעגל הגודל) צריך לבוא בינוני, ואחרי מלא צריך לבוא ריק. התשיעון בגודל גדול נכון בצביעה אך המשיך את מעגל הגודל הלא-נכון. התשיעון עם צביעה מלאה נכון בגודל אך לא החליף צביעה. התשיעון בגודל קטן רק חוזר על התא האחרון.
46. [צורני] (ד) — הכלל: כל שורה מתחלפת בין שתי צורות משלה בסדר A-B-A (שורה 1: עיגול-ריבוע-עיגול; שורה 2: משולש-יהלום-משולש; שורה 3: כוכב-מחומש-...). אחרי כוכב ומחומש בשורה השלישית צריך לחזור לכוכב. המחומש רק ממשיך עם הצורה השנייה במקום לחזור לראשונה. העיגול שייך לשורה הראשונה בלבד ולא לשורה השלישית. הכוכב עם 2 נקודות נכון בצורה אך שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 1 בכל הגריד.
47. [צורני] (א) — הכלל: בכל שורה הצביעה עוברת מלא, ריק, חצי, אותה תבנית בדיוק בכל שורה. אחרי מלא וריק בשורה השלישית צריך לבוא חצי-מלא. הריק רק חוזר על התא הקודם. המלא חוזר לתחילת המחזור מוקדם מדי. המשובע חצי-מלא עם 3 נקודות נכון בצביעה אך שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 2 בכל הגריד.
48. [צורני] (א) — הכלל: מספר הנקודות עולה ב-2 בכל שלב (0, 2, 4...), והצביעה מתחלפת בכל שלב בין ריק למלא. אחרי 4 נקודות ריק צריכות לבוא 6 נקודות מלא. הריבוע עם 6 נקודות ריק נכון במספר אך לא החליף צביעה. הריבוע עם 5 נקודות מלא נכון בצביעה אך עלה רק ב-1 במקום 2. הריבוע עם 4 נקודות מלא נכון בצביעה אך לא הוסיף נקודות.
49. [צורני] (ב) — הריבועים המלאים יורדים באלכסון כמו מדרגות: כל ריבוע מלא נמצא משבצת אחת ימינה ולמטה מהקודם. בשורה העליונה של החור המדרגה נמצאת משמאל לחור, ולכן החלק העליון של החתיכה ריק; בשורה שמתחת המדרגה נכנסת בדיוק לפינה השמאלית-תחתונה של החתיכה. החתיכה עם המלא בפינה הימנית-תחתונה ממשיכה את המדרגות בכיוון הלא נכון.
50. [צורני] (א) — בכל שורה חוזר סבב של שלושה סימנים — אלכסון יורד, אלכסון עולה, ריק — וכל שורה מזיזה את הסבב צעד אחד. בשורה העליונה של החור מגיעים אלכסון עולה ואז ריק; בשורה שמתחת — ריק ואז אלכסון יורד. שימו לב לכיוון הקו! החתיכה עם האלכסונים ההפוכים (יורד למעלה, עולה למטה) נראית כמעט אותו דבר, אבל הקווים שלה נוטים לצד הלא נכון.