מבחן 5 מתוך 7 — תרגול מלא לקראת מבחן איתור מחוננים

מפתח תשובות והסברים — מבחן 5

1. [אנלוגיות מילוליות] (א) מַאֲפִיָּה : לֶחֶם — הקשר הוא: מקום או מכונה ואחר כך התוצר שהיא מייצרת — בסדר הזה. מאפייה מייצרת לחם, בדיוק כמו שמכונת כביסה מייצרת בגדים נקיים. 'בגדים נקיים:מכונת כביסה' ו'לחם:מאפייה' הפוכים בסדר — קודם התוצר ואחר כך המקום, ולכן שניהם שגויים.
2. [אנלוגיות מילוליות] (א) עֶרֶב : לַיְלָה — הקשר הוא: שני חלקים עוקבים ביום, לפי סדר הזמן. ערב בא ואחריו לילה, בדיוק כמו שבוקר בא ואחריו צהריים. 'יום:שבוע' הוא קשר של חלק ותקופה גדולה יותר, לא שני שלבים עוקבים באותו סדר גודל.
3. [אנלוגיות מילוליות] (א) עֶצֶם : לִתְמֹךְ — הקשר הוא: איבר גוף ואחר כך התפקיד שהוא ממלא — בסדר הזה. עצם תפקידה לתמוך בגוף, בדיוק כמו שעור תפקידו להגן על הגוף. 'להגן:עור' ו'לתמוך:עצם' הפוכים בסדר — קודם התפקיד ואחר כך האיבר, ולכן שניהם שגויים.
4. [אנלוגיות מילוליות] (א) קֵבָה : לְעַכֵּל — הקשר הוא: איבר פנימי בגוף והתפקיד שהוא מבצע. קיבה מעכלת אוכל, בדיוק כמו שריאות מאפשרות לנו לנשום. 'ריאות:אוויר' הוא קשר של איבר והחומר שהוא משתמש בו, לא איבר ופעולה שהוא עושה.
5. [אנלוגיות מילוליות] (א) עוֹר : נַעֲלַיִם — הקשר הוא: חומר ואחר כך החפץ שעשוי ממנו — בסדר הזה. עור הוא החומר של הנעליים, בדיוק כמו שצמר הוא החומר של הסוודר. 'נעליים:עור' הפוך בסדר — קודם החפץ ואחר כך החומר.
6. [אנלוגיות מילוליות] (א) פָּרָה : חָלָב — הקשר הוא: מקור טבעי והמוצר שהוא נותן לנו. פרה נותנת לנו חלב, בדיוק כמו שכוורת נותנת לנו דבש. 'כוורת:דבורה' הוא קשר של מקום ומי שגר בו, לא מקור ומוצר.
7. [אנלוגיות מילוליות] (א) לִקְנוֹת : לִמְכֹּר — הקשר הוא: שתי פעולות הפוכות זו מזו. לקנות ולמכור הפוכות, בדיוק כמו לנצח ולהפסיד. 'לרכוש:לקנות' הן פעולות בעלות משמעות דומה (נרדפות), לא הפוכות.
8. [אנלוגיות מילוליות] (א) לוֹמַר : לְסַפֵּר — הקשר הוא: שתי מילים שמשמעותן דומה מאוד (מילים נרדפות). 'לומר' ו'לספר' דומים, בדיוק כמו 'לשים' ו'להניח'. 'לקחת:לתת' הן מילים הפוכות, לא דומות.
9. [אנלוגיות מילוליות] (א) שֶׁמֶשׁ : צֵל — הקשר הוא: תופעת טבע והתוצאה החזותית שהיא יוצרת. שמש יוצרת צל, בדיוק כמו שאש יוצרת עשן. 'אש:כבאי' הוא קשר בין תופעה למי שמטפל בה, ו'שמש:קיץ' הוא קשר לעונה - לא לתוצאה שהתופעה יוצרת.
10. [אנלוגיות מילוליות] (א) קְרֵם הֲגָנָה : שֶׁמֶשׁ — הקשר הוא: חפץ שמגן עלינו ממש מפני תופעת טבע מסוימת. קרם הגנה מגן מהשמש, בדיוק כמו שמטרייה מגנה מהגשם. 'מעיל:חורף' מתפתה כי גם לובשים אותו בעונה קרה, אבל מעיל שייך לעונה שלמה ולא מגן מתופעה ספציפית אחת כמו שמש או גשם.
11. [השלמת משפטים] (א) רַק / זָכְתָה — זהו הביטוי הקבוע 'לא רק... אלא גם...', ולכן הבלנק הראשון הוא 'רק', והשני הוא פועל שמתאר את ההישג הנוסף — 'זכתה'. שינוי הסדר שובר את הביטוי הקבוע והופך אותו ללא הגיוני.
12. [השלמת משפטים] (א) סִיְּמָה — 'קבוצה' היא מילה יחידה ונקבה מבחינה דקדוקית, למרות שמדובר בהרבה תלמידים — ולכן הפועל חייב להיות ביחיד נקבה: 'סיימה'. 'סיימו' ברבים לא מתאים דקדוקית ל'קבוצה', למרות שזה נשמע הגיוני מבחינת המשמעות.
13. [השלמת משפטים] (א) לָכֵן — הרצון לזכות הוביל אותו להתאמן, ולכן 'לכן' מקשר נכון בין המטרה לפעולה שנעשתה כדי להשיג אותה. 'אבל' יוצר ניגוד שלא קיים כאן.
14. [השלמת משפטים] (א) רָטוֹב — 'אילו' פותח משפט תנאי שמתאר מה היה קורה אם גשם היה יורד — התוצאה ההגיונית של גשם היא כביש רטוב. 'יבש' הפוך למה שגשם גורם, ולכן סותר את התנאי.
15. [השלמת משפטים] (א) כְּדֵי שֶׁ — האימונים הם אמצעי, וההתחזקות היא המטרה — זה בדיוק תפקידה של המילה 'כדי ש'. 'לכן' לא מתאים כי הוא מקשר תוצאה שכבר קרתה, לא מטרה עתידית.
16. [השלמת משפטים] (א) בִּגְלַל — 'בגלל' באה לפני שם עצם (מזג האוויר) ומציינת את הסיבה לביטול. 'לכן' ו'כדי' לא מתאימים לפני שם עצם בודד — הם דורשים משפט שלם או פועל בהמשך.
17. [השלמת משפטים] (א) בִּגְלַל — 'בגלל' באה לפני שם עצם (הרעם) ומציינת את הסיבה להיבהלות. 'לכן' ו'אבל' מקשרים בין שני משפטים שלמים ולא מתאימים לפני מילה בודדת, ו'כדי' דורש פועל בהמשך ולא שם עצם.
18. [השלמת משפטים] (א) לַמְרוֹת שֶׁ — יש כאן הפתעה — ציפינו שפחד מהחשכה ימנע ממנו להיכנס, אבל הוא בכל זאת נכנס. זה בדיוק המבנה של 'למרות ש'. 'כי' לא מתאים כי הפחד אינו הסיבה לכניסה.
19. [השלמת משפטים] (א) אֲבָל לְמַעֲשֶׂה — 'אבל למעשה' מציין פער בין מה שחשבו (שהמרוץ יהיה קל) לבין מה שקרה באמת (שהיה קשה) — בדיוק המצב כאן. 'לכן' לא מתאים, כי המחשבה שהמרוץ קל לא גורמת לכך שהוא באמת קשה.
20. [השלמת משפטים] (ב) לִפְנֵי שֶׁ — מכבים את האור לפני שהולכים לישון — כי אחרי שכבר נרדמים אי אפשר לכבות את האור. 'אחרי ש' הפוך מסדר האירועים ההגיוני.
21. [בעיות מילוליות] (א) 21 — קֹדֶם מַחְסִירִים אֶת מִי שֶׁיָּרַד: 23 − 8 = 15. אַחַר כָּךְ מוֹסִיפִים אֶת מִי שֶׁעָלָה: 15 + 6 = 21 נוֹסְעִים.
22. [בעיות מילוליות] (א) 43 — זוּגוֹת סְפָרוֹת שֶׁמַּכְפַּלְתָּן 12: 3×4 וְ-2×6. הַמִּסְפָּרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים הֵם 34, 43, 26, 62. מִתּוֹכָם רַק 43 הוּא אִי־זוּגִי — וְ-4 × 3 = 12 מַתְאִים!
23. [בעיות מילוליות] (א) 8 — 40 − 8 = 32, וְ-32 הוּא בְּדִיּוּק ? × 4, אָז ? = 32 ÷ 4 = 8.
24. [בעיות מילוליות] (א) 95 — זוּגוֹת סְפָרוֹת שֶׁמַּכְפַּלְתָּן 45: 5×9 וְ-9×5. הַמִּסְפָּרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים הֵם 59 וְ-95. בְּ-95 סִפְרַת הָעֲשָׂרוֹת (9) גְּדוֹלָה מִסִּפְרַת הָאֲחָדוֹת (5) — מַתְאִים! בְּ-59 זֶה הָפוּךְ. 54 וְ-49 אֵינָם מְקַיְּמִים מַכְפֶּלֶת שֶׁל 45.
25. [בעיות מילוליות] (א) 16 — הַיַּחַס 2:3 אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ 2 + 3 = 5 חֲלָקִים שָׁוִים. כָּל חֵלֶק שָׁוֶה ל-40 ÷ 5 = 8 כַּדּוּרִים. הָאֲדֻמִּים הֵם 2 חֲלָקִים: 2 × 8 = 16 כַּדּוּרִים.
26. [בעיות מילוליות] (א) 122 — בֵּין 100 ל-200, אָז סִפְרַת הַמֵּאוֹת הִיא 1. עֲשָׂרוֹת = אֲחָדוֹת, וְ-1 + עֲשָׂרוֹת + אֲחָדוֹת = 5, אָז עֲשָׂרוֹת = אֲחָדוֹת = 2: הַמִּסְפָּר 122. 212 גָּדוֹל מִ-200 — לֹא מַתְאִים לַתְּחוּם.
27. [בעיות מילוליות] (א) 74 — בֵּין 70 לְ-90 עִם סְכוּם סְפָרוֹת 11 אֶפְשָׁר לִמְצֹא 74 (7+4=11) אוֹ 83 (8+3=11). מִתּוֹכָם רַק 74 זוּגִי — מַתְאִים! 83 אִי־זוּגִי. 47 וְ-38 נִמְצָאִים מִחוּץ לַתְּחוּם 70–90.
28. [בעיות מילוליות] (א) 21 — בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים פָּרְחוּ 3 × 4 = 12 פְּרָחִים נוֹסָפִים. בְּסַךְ הַכֹּל: 9 + 12 = 21 פְּרָחִים.
29. [בעיות מילוליות] (א) 36 — מִסְפָּר שֶׁמִּתְחַלֵּק גַּם בְּ-3 וְגַם בְּ-4 מִתְחַלֵּק בְּ-12. בֵּין 20 לְ-40 יֵשׁ 24 וְ-36. סְכוּם הַסְּפָרוֹת שֶׁל 36 הוּא 3 + 6 = 9 — מַתְאִים! סְכוּם הַסְּפָרוֹת שֶׁל 24 הוּא 2 + 4 = 6, לֹא 9. 32 אֵינוֹ מִתְחַלֵּק בְּ-3, וְ-44 אֵינוֹ מִתְחַלֵּק בְּ-3.
30. [בעיות מילוליות] (א) 11 — קֹדֶם מוֹסִיפִים אֶת מִי שֶׁהִצְטָרֵף: 14 + 5 = 19. אַחַר כָּךְ מַחְסִירִים אֶת מִי שֶׁעָף: 19 − 8 = 11 צִפֳּרִים.
31. [מספר חסר] (א) 54 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 6 וְאַחַר כָּךְ מַכְפִּילִים בְּ-2, לְסֵרוּגִין: 3+6=9, 9×2=18, 18+6=24, 24×2=48, וְאַחֲרֵי 48 מוֹסִיפִים 6: 48 + 6 = 54.
32. [מספר חסר] (א) 3 — הכלל: המספר למטה הוא ההפרש בין המספרים למעלה (המספר הגדול פחות הקטן). 9-4=5, 7-3=4, אז 8-5=3. התשובה 13 מתקבלת אם מחברים במקום לחסר (8+5). התשובה 2 מתקבלת מטעות חישוב קטנה. התשובה 4 היא תשובה של מעגל אחר בטעות.
33. [מספר חסר] (א) 35 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 7 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 28 בָּא 28 + 7 = 35.
34. [מספר חסר] (א) 15 — הכלל: כופלים את שני המספרים למעלה ומחסרים את המספר השני. 3×4-4=8, 6×2-2=10, אז 4×5-5=15. התשובה 20 היא המכפלה הרגילה בלי להחסיר (4×5). התשובה 9 היא הסכום הרגיל במקום מכפלה (4+5). התשובה 16 מתקבלת אם מחסירים את המספר הראשון במקום השני (4×5-4... בטעות מהופך).
35. [מספר חסר] (א) 30 — הַכְּלָל: מַחְסִירִים 5 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 35 בָּא 35 − 5 = 30.
36. [מספר חסר] (א) 18 — הכלל: המספר למטה הוא המכפלה של שני המספרים למעלה (כפל). 3×5=15, 4×2=8, אז 6×3=18. התשובה 9 מתקבלת אם מחברים במקום לכפול (6+3). התשובה 12 מתקבלת אם מכפילים את המספר הראשון ב-2 במקום במספר השני.
37. [מספר חסר] (א) 11 — הכלל: כופלים את שני המספרים למעלה ומחסרים 1. 3×3-1=8, 2×5-1=9, אז 4×3-1=11. התשובה 12 היא המכפלה הרגילה בלי לחסר. התשובה 10 מתקבלת מטעות חישוב קטנה. התשובה 7 היא הסכום הרגיל במקום מכפלה (4+3).
38. [מספר חסר] (א) 13 — הכלל: כופלים את המספר הראשון ב-2 ומוסיפים את המספר השני. 3×2+4=10, 5×2+2=12, אז 4×2+5=13. התשובה 9 היא הסכום הרגיל בלי להכפיל (4+5). התשובה 18 מתקבלת אם מכפילים את הסכום כולו ב-2 ((4+5)×2). התשובה 12 רק חוזרת על המספר מהעיגול הקודם.
39. [מספר חסר] (א) 10 — הכלל: מחברים את שלושת המספרים למעלה ומחסרים 2. 3+3+2-2=6, 5+2+3-2=8, אז 4+4+4-2=10. התשובה 12 היא הסכום הרגיל בלי לחסר. התשובה 9 מתקבלת אם חוסרים 3 במקום 2. התשובה 8 מתקבלת אם שוכחים אחד מהמספרים ומחברים רק שניים (4+4).
40. [מספר חסר] (א) 30 — הַכְּלָל: כָּל פַּעַם מַחְסִירִים מִסְפָּר גָּדוֹל יוֹתֵר: −2, −4, −6, −8. אַחֲרֵי 38 מַחְסִירִים 8: 38 − 8 = 30.
41. [צורני] (א) — הכלל: כאן שלושה דברים משתנים ביחד — מספר הנקודות עולה ב-1 בכל שלב, הצביעה מתחלפת ריק/מלא בכל שלב, והסיבוב מתקדם 45 מעלות בכל שלב. אחרי 4 נקודות מלא בסיבוב 135, השלב הבא הוא 5 נקודות ריק בסיבוב 180. העיגול עם 5 נקודות מלא בסיבוב 180 נכון בשני דברים אך לא החליף צביעה. העיגול עם 4 נקודות ריק בסיבוב 180 נכון בשני דברים אך לא הוסיף נקודה. העיגול עם 5 נקודות ריק בסיבוב 135 נכון בשני דברים אך לא הזיז את הסיבוב.
42. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על צורה קבועה משלה (מחומש, משושה, משובע), ובתוך כל שורה מספר הנקודות יורד 3, 2, 1 והצביעה עוברת חצי, מלא, ריק יחד. אחרי משובע עם 3 נקודות חצי-מלא ו-2 נקודות מלא, צריך לבוא משובע עם נקודה אחת ריק. המשובע עם נקודה אחת מלא נכון בצורה ובמספר אך לא הגיע לצביעה הריקה. המשובע עם 2 נקודות ריק נכון בצורה ובצביעה אך לא הוריד מספיק נקודות. המשושה עם נקודה אחת ריק נכון במספר ובצביעה אך שייך לשורה הקודמת.
43. [צורני] (א) — הכלל: מספר הנקודות עולה ב-1 בכל שלב (1, 2, 3, 4...), והסיבוב יורד ב-45 מעלות בכל שלב (180, 135, 90, 45...). אחרי 4 נקודות צריכות לבוא 5, ואחרי 45 מעלות צריך לבוא 0. המחומש עם 5 נקודות אך סיבוב 45 נכון במספר אך לא הזיז את הסיבוב. המחומש עם 4 נקודות אך סיבוב 0 נכון בסיבוב אך לא הוסיף נקודה. המחומש עם 6 נקודות דילג על מספר.
44. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על צורה קבועה משלה (יהלומים בשורה 1, כוכבים בשורה 2, משושים בשורה 3), ובתוך כל שורה הגודל עולה קטן, בינוני, גדול. אחרי משושה קטן ומשושה בינוני צריך לבוא משושה גדול. גם בבדיקה לפי עמודות: העמודה השלישית היא תמיד גודל גדול בכל שורה, מה שמאשש. המשושה בגודל בינוני רק חוזר על התא הקודם. הכוכב הגדול נכון בגודל אך בצורה השייכת לשורה הקודמת. המשושה הגדול עם נקודה אחת נכון בצורה ובגודל אך הוסיף נקודה שלא הייתה בשום תא בגריד.
45. [צורני] (ג) — הכלל: הצורה מתחלפת כל פעם בין עיגול לריבוע (עיגול, ריבוע, עיגול, ריבוע...), ובנוסף מספר הנקודות עולה ב-1 בכל שלב. אחרי ריבוע צריך לבוא עיגול, ואחרי 4 נקודות צריכות לבוא 5. הריבוע עם 5 נקודות המשיך את הצורה הלא-נכונה. העיגול עם 4 נקודות נכון בצורה אך לא הוסיף נקודה. העיגול עם 6 נקודות דילג על מספר.
46. [צורני] (א) — הכלל: בכל שלב יורדת נקודה אחת מהריבוע (6, 5, 4, 3...), אז אחרי 3 נקודות צריכות להישאר 2 נקודות. 3 נקודות רק חוזר על התא האחרון. נקודה אחת דילגה על מספר וירדה יותר מדי. הריבוע עם 2 נקודות אך בלי צביעה נכון במספר אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר מלאה לאורך כל הסדרה.
47. [צורני] (ג) — הכלל: בכל שורה הסיבוב מתקדם 45 מעלות מהתא הראשון בשורה (שורה 1: 0,45,90; שורה 2: 90,135,180; שורה 3: 180,225,...). אחרי 180 ו-225 מעלות בשורה השלישית צריך לבוא 270 מעלות. 225 מעלות רק חוזר על התא הקודם. 315 מעלות קפץ 90 מעלות במקום 45. היהלום עם סיבוב 270 בלי צביעה נכון בסיבוב אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר מלאה בכל הגריד. גם בדיקה לפי עמודות נותנת אותה תשובה — כל עמודה עולה ב-90 מעלות משורה לשורה, מה שמאשש ש-270 מלא הוא היחיד שמתאים לשני הכיוונים.
48. [צורני] (ג) — הכלל: הגודל חוזר במעגל קבוע — קטן, בינוני, גדול, קטן, בינוני... אחרי הקטן שחוזר, צריך לבוא בינוני, בדיוק כמו בתחילת המחזור. הגודל גדול ממשיך את הסבב הקודם לא נכון. הגודל קטן רק חוזר על השלב האחרון. הכוכב בגודל בינוני עם 2 נקודות נכון בגודל אבל שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 3 תמיד.
49. [צורני] (ג) — הפלוסים מסודרים כמו לוח שחמט: כל פלוס מוקף בריבועים ריקים. בשורה העליונה של החור, משמאל לחור יש פלוס — אז החתיכה מתחילה בריק. החתיכה שמתחילה בפלוס נראית כמעט אותו דבר, אבל היא שמה שני פלוסים צמודים באותה שורה — וזה לא קורה בשום מקום בשטיח.
50. [צורני] (א) — עיגולים וריבועים מלאים מתחלפים כמו שחמט. השורה של החור מתחילה בעיגול, ולכן במקום החור צריך לבוא ריבוע מלא ואז עיגול. החתיכה ההפוכה (עיגול ואז ריבוע) יוצרת שני עיגולים צמודים בתחילת השורה — וזה שובר את החילופים.