מבחן 3 מתוך 7 — תרגול מלא לקראת מבחן איתור מחוננים

מפתח תשובות והסברים — מבחן 3

1. [אנלוגיות מילוליות] (א) חַיָּט : חֻלְצָה — הקשר הוא: איש מקצוע והמוצר שהוא בונה או יוצר. חייט יוצר חולצה, בדיוק כמו שנגר יוצר שולחן. 'חייט:מחט' הוא קשר של איש מקצוע והכלי שלו, לא איש מקצוע והמוצר שהוא יוצר.
2. [אנלוגיות מילוליות] (א) לְחִישָׁה : צְעָקָה — הקשר הוא: כמות קטנה מאוד לעומת כמות עצומה מאותו הדבר. לחישה היא קול קטן מאוד, צעקה היא קול גדול מאוד — בדיוק כמו טיפה מול מבול. 'כלב:נביחה' הוא קשר של בעל חיים והקול שהוא משמיע, לא כמות קטנה מול כמות גדולה.
3. [אנלוגיות מילוליות] (א) בֶּגֶד : אָרוֹן — הקשר הוא: חפץ ומקום האחסון שמיועד בשבילו. בגד שומרים בארון, בדיוק כמו שכסף שומרים בארנק. 'סוחר:חנות' הוא קשר של אדם ומקום עבודה, לא חפץ ומקום אחסון.
4. [אנלוגיות מילוליות] (א) יָפֶה : חָמוּד — הקשר הוא: שתי מילים בעלות משמעות דומה (נרדפות). יפה וחמוד דומות, בדיוק כמו חכם ונבון. 'חכם:טיפש' מתפתה כי המילה 'חכם' חוזרת, אבל אלו מילים הפוכות, לא דומות.
5. [אנלוגיות מילוליות] (א) תִּרְגּוּל : שִׁפּוּר — הקשר הוא: פעולה חיובית שגורמת לתוצאה חיובית. תרגול גורם לשיפור, בדיוק כמו שמאמץ גורם להצלחה. 'הצלחה:מאמץ' הפוך בסדר — התוצאה מופיעה קודם, זה לא מה שמחפשים.
6. [אנלוגיות מילוליות] (א) מַחְבֶּרֶת : יַלְקוּט — הקשר הוא: חפץ שמניחים בתוך התיק שנועד בשבילו. בדיוק כמו שעט שייך לקלמר, גם מחברת שייכת לילקוט. 'רוקח:בית מרקחת' הוא קשר של אדם ומקום עבודה, לא חפץ ומיכל — לא אותו קשר.
7. [אנלוגיות מילוליות] (א) עָצֵל : בַּטְלָן — הקשר הוא: שתי מילים בעלות משמעות דומה (נרדפות). עצל ובטלן דומות, בדיוק כמו פיקח וחכם. 'פיקח:טיפש' מתפתה כי חוזרת המילה 'פיקח', אבל אלו מילים הפוכות, לא דומות.
8. [אנלוגיות מילוליות] (א) שְׁלָט : טֶלֶוִיזְיָה — הקשר הוא: כלי שמפעילים בו מכשיר או חפץ אחר. שלט מפעיל את הטלוויזיה, בדיוק כמו שמפתח מפעיל (פותח) את הדלת. 'דלת:בית' הוא קשר של חלק ושלם, לא כלי והדבר שהוא מפעיל.
9. [אנלוגיות מילוליות] (א) קְלִפָּה : בָּנָנָה — הקשר הוא: חלק שנמצא בתוך הפרי ושייך לו. גרעין נמצא בתוך התפוח, בדיוק כמו שקליפה עוטפת את הבננה. 'עץ:תפוח' מתפתה כי שניהם קשורים לפרי, אבל זה קשר של מקור לתוצר, לא של פרי לחלק שבתוכו.
10. [אנלוגיות מילוליות] (א) מָלֵא : רֵיק — הקשר הוא: שתי מילים הפוכות זו מזו. מלא וריק הפוכים, בדיוק כמו פתוח וסגור. 'גדול:ענק' הן מילים דומות במשמעות (נרדפות כמעט), לא הפוכות.
11. [השלמת משפטים] (א) לָכֵן — עליית הנהר על גדותיו היא הסיבה לסגירת הכביש, ולכן 'לכן' מקשר נכון בין הסיבה לתוצאה. 'אבל' לא מתאים כי אין כאן ניגוד.
12. [השלמת משפטים] (א) אַף עַל פִּי כֵן — 'אף על פי כן' פירושו 'למרות זאת' — מתאים בדיוק כשמישהו לא אוהב משהו אך בכל זאת עושה אותו. 'לכן' לא מתאים, כי אי-אהבת ירקות לא אמורה לגרום לאכילתם — ההפך.
13. [השלמת משפטים] (א) צָחֲקוּ — הצגה מצחיקה גורמת לצחוק, ולכן 'צחקו' הוא ההשלמה ההגיונית. 'בכו' סותר את המשמעות של 'מצחיקה' — דבר מצחיק לא גורם בדרך כלל לבכי.
14. [השלמת משפטים] (א) לָכֵן — חוסר הזמן הוא הסיבה, וללכת לישון מאוחר היא התוצאה — לכן 'לכן' מתאים. 'כי' לא מתאים כי אז המשפט השני צריך להיות הסיבה למשפט הראשון, וזה לא המקרה כאן.
15. [השלמת משפטים] (א) לָכֵן — למידה טובה גרמה לציונים טובים, ולכן 'לכן' מתאים — הוא מקשר בין סיבה לתוצאה. 'למרות ש' מתאים לניגוד, ולא מתאים כאן כי אין כאן שום הפתעה או סתירה.
16. [השלמת משפטים] (א) אֲבָל — יש כאן הפתעה — ציפינו שארוחה גדולה תשביע אותו, אבל הוא עדיין היה רעב. זה בדיוק ניגוד, ולכן 'אבל' מתאים. 'לכן' לא מתאים כי רעב אינו תוצאה טבעית של ארוחה גדולה.
17. [השלמת משפטים] (א) כִּי — הניצחון במרוץ הוא הסיבה לקבלת הגביע, ולכן 'כי' מתאים — הוא מציג סיבה. 'לכן' הפוך מבחינת סדר הסיבה והתוצאה — קבלת הגביע לא גרמה לניצחון, אלא להפך.
18. [השלמת משפטים] (א) אֶתְמוֹל — היום שלפני יום שלישי הוא יום שני, וזה בדיוק 'אתמול' — היום שלפני היום שלנו. 'שלשום' הוא יומיים לפני, כלומר יום ראשון, ולא מתאים.
19. [השלמת משפטים] (א) אַחֶרֶת — 'אחרת' פירושו 'אם לא אעשה זאת' — כלומר אם לא אמהר, אאחר לאוטובוס. זה בדיוק הקשר בין המהירות לבין הסכנה לאחר. 'לכן' לא מתאים, כי מהירות לא אמורה לגרום לאיחור — ההפך.
20. [השלמת משפטים] (א) אַחֶרֶת — 'אחרת' פירושו 'אם לא יקרה כך' — כלומר אם לא יקבל את התרופה בזמן, מצבו יחמיר. 'לכן' לא מתאים, כי קבלת התרופה בזמן אמורה למנוע החמרה, לא לגרום לה.
21. [בעיות מילוליות] (א) 6 ק״ג — 24 גֻּלּוֹת הֵן פִּי 24 ÷ 8 = 3 יוֹתֵר מ-8 גֻּלּוֹת. אָז הַמִּשְׁקָל גַּם הוּא פִּי 3: 2 × 3 = 6 ק״ג.
22. [בעיות מילוליות] (א) 370 — בֵּין 300 לְ-400, אָז סִפְרַת הַמֵּאוֹת הִיא 3. סִפְרַת הָאֲחָדוֹת הִיא 0, וּסְכוּם שָׁלוֹשׁ הַסְּפָרוֹת הוּא 10, אָז סִפְרַת הָעֲשָׂרוֹת הִיא 10 − 3 − 0 = 7: הַמִּסְפָּר 370. 730 וְ-703 גְּדוֹלִים מִ-400 — לֹא מַתְאִים לַתְּחוּם.
23. [בעיות מילוליות] (א) 10 — קֹדֶם מוֹסִיפִים 5 לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים: 2 × ? = 20. אַחַר כָּךְ מְחַלְּקִים בְּ-2: ? = 20 ÷ 2 = 10.
24. [בעיות מילוליות] (א) 12 — הַיַּחַס 3:2 אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ 3 + 2 = 5 חֲלָקִים שָׁוִים. כָּל חֵלֶק שָׁוֶה ל-30 ÷ 5 = 6 תַּלְמִידִים. הַבָּנוֹת הֵן 2 חֲלָקִים: 2 × 6 = 12 בָּנוֹת.
25. [בעיות מילוליות] (א) 20 — 4 חֲבִילוֹת שֶׁל 5 עֶפְרוֹנוֹת: 4 × 5 = 20 עֶפְרוֹנוֹת.
26. [בעיות מילוליות] (א) 30 — צָרִיךְ עֲשָׂרוֹת שֶׁהֵן מִסְפָּר רָאשׁוֹנִי גָּדוֹל מִ-2: זֶה 3. אָז הַמִּסְפָּר הוּא 30. 20: הָעֲשָׂרוֹת (2) אֵינָן גְּדוֹלוֹת מִ-2. 40: 4 אֵינוֹ רָאשׁוֹנִי. 10: 1 אֵינוֹ רָאשׁוֹנִי.
27. [בעיות מילוליות] (א) 9 ק״ג — 18 תַּפּוּזִים הֵם פִּי 18 ÷ 6 = 3 יוֹתֵר מ-6 תַּפּוּזִים. אָז הַמִּשְׁקָל גַּם הוּא פִּי 3: 3 × 3 = 9 ק״ג.
28. [בעיות מילוליות] (א) 54 — כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַמִּסְפָּר, מַכְפִּילִים: ? = 9 × 6 = 54.
29. [בעיות מילוליות] (א) 54 — בּוֹדְקִים מִסְפָּרִים זוּגִיִּים בֵּין 40 לְ-60 שֶׁסְּכוּם סִפְרוֹתֵיהֶם 9: 5 + 4 = 9 וְ-54 זוּגִי — מַתְאִים! 45: 4 + 5 = 9, אֲבָל 45 אִי־זוּגִי. 63: מִחוּץ לַתְּחוּם (גָּדוֹל מִ-60). 44: 4 + 4 = 8, לֹא 9.
30. [בעיות מילוליות] (א) 52 — בֵּין 50 לְ-70 אֶפְשָׁר לִבְדֹּק 5X אוֹ 6X. אִם עֲשָׂרוֹת = 5, אֲחָדוֹת = 5 − 3 = 2: הַמִּסְפָּר 52, וְהוּא זוּגִי — מַתְאִים! אִם עֲשָׂרוֹת = 6, אֲחָדוֹת = 3: הַמִּסְפָּר 63, אֲבָל הוּא אִי־זוּגִי. 25 הוּא הַהֵפֶךְ שֶׁל 52. 61: הַפָּעַר בֵּין הַסִּפְרוֹת אֵינוֹ 3.
31. [מספר חסר] (א) 10 — הכלל: כופלים את המספר השני ב-3 ומחסרים את המספר הראשון. 4×3-1=11, 5×3-3=12, אז 4×3-2=10. התשובה 14 מתקבלת אם מחברים במקום להחסיר (4×3+2). התשובה 6 היא הסכום הרגיל בלי להכפיל (2+4). התשובה 12 היא המספר השני כפול 3 בלי להחסיר (4×3).
32. [מספר חסר] (א) 48 — הַכְּלָל: מַכְפִּילִים בְּ-2 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 24 בָּא 24 × 2 = 48.
33. [מספר חסר] (א) 17 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 4 וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיפִים 1, לְסֵרוּגִין. אַחֲרֵי 13 מוֹסִיפִים 4: 13 + 4 = 17.
34. [מספר חסר] (א) 10 — הכלל: מוסיפים למספר הראשון פעמיים את המספר השני. 3+2×2=7, 2+2×5=12, אז 4+2×3=10. התשובה 7 היא הסכום הרגיל בלי להכפיל (4+3). התשובה 11 מתקבלת אם מכפילים דווקא את המספר הראשון ב-2 (4×2+3). התשובה 9 מתקבלת אם מוסיפים 2 לסכום במקום להכפיל.
35. [מספר חסר] (א) 19 — הַכְּלָל חוֹזֵר כָּל שְׁלוֹשָׁה מִסְפָּרִים: מוֹסִיפִים 2, מַכְפִּילִים בְּ-2, וּמַחְסִירִים 3. בְּדִיקָה: 4+2=6, 6×2=12, 12−3=9, 9+2=11, 11×2=22, וְעַכְשָׁו: 22−3 = 19.
36. [מספר חסר] (א) 21 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 5 וְאַחַר כָּךְ מַחְסִירִים 2, לְסֵרוּגִין. אַחֲרֵי 16 מוֹסִיפִים 5: 16 + 5 = 21.
37. [מספר חסר] (א) 30 — הַכְּלָל: הַפַּעַר גָּדֵל בְּ-2 בְּכָל פַּעַם: +4, +6, +8, +10. אַחֲרֵי 20 מוֹסִיפִים 10: 20 + 10 = 30.
38. [מספר חסר] (א) 3 — הכלל: לוקחים את המספר הגדול ביותר ומחסרים ממנו את סכום שני המספרים הקטנים. 10-(3+2)=5, 9-(4+2)=3, אז 12-(5+4)=3. התשובה 21 מתקבלת אם מחברים את כל שלושת המספרים במקום לחסר. התשובה 7 מתקבלת אם מחסרים רק מספר אחד ושוכחים את השני (12-5). התשובה 9 היא סכום שני המספרים הקטנים בלבד (5+4).
39. [מספר חסר] (א) 30 — הַכְּלָל: כּוֹפְלִים אֶת מִסְפַּר הַמָּקוֹם בַּמָּקוֹם שֶׁאַחֲרָיו: 1×2=2, 2×3=6, 3×4=12, 4×5=20. אַחֲרֵי הַמָּקוֹם הַחֲמִישִׁי: 5×6 = 30.
40. [מספר חסר] (א) 9 — הכלל: המספר למטה הוא סכום שני המספרים למעלה (חיבור). 3+4=7, 6+2=8, אז 6+3=9. התשובה 8 היא תשובה של מעגל אחר בטעות. התשובה 10 מתקבלת אם מוסיפים עוד 1 בטעות (6+3+1). התשובה 18 מתקבלת אם כופלים במקום לחבר (6×3).
41. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה משתמשת באותם שלושה מצבי צביעה (ריק, חצי, מלא), אבל כל שורה מתחילה מנקודה אחרת במחזור — שורה 1: ריק-חצי-מלא, שורה 2: חצי-מלא-ריק, שורה 3: מלא-ריק-חצי. שימו לב ששורה 1 כבר מוכיחה שזה לא סתם החלפה בין שני מצבים (יש בה שלושה מצבים שונים), כך שאחרי מלא וריק בשורה השלישית חייב לבוא חצי. הריק רק חוזר על התא הקודם. המלא חוזר על הערך הראשון בשורה. המשושה חצי-צבוע עם 3 נקודות נכון בצביעה אך שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 2 בכל הגריד.
42. [צורני] (א) — הכלל: רק בתאים הזוגיים במיקום (1, 3, 5 — הראשון, השלישי, החמישי) מספר הנקודות עולה: 1, 2, 3... ואילו בתאים שביניהם (2, 4) הריבוע תמיד נשאר בלי נקודות. התא החמישי (החסר) הוא מהקבוצה העולה, אז אחרי 1 ו-2 צריכות לבוא 3 נקודות. 0 נקודות מתאים לתאים שביניהם ולא לתא הזה. 2 נקודות רק חוזר על הערך הקודם בקבוצה העולה. 4 נקודות מדלג על מספר בקבוצה העולה.
43. [צורני] (ג) — הכלל: בכל שורה הגודל עולה קטן-בינוני-גדול והסיבוב עולה 0-45-90 מעלות, שניהם מתחילים מחדש בכל שורה, בדיוק כמו בשתי השורות הראשונות. אחרי קטן-0 ובינוני-45 בשורה השלישית צריך לבוא גדול-90. הכוכב הבינוני עם סיבוב 90 נכון בסיבוב אך לא בגודל. הכוכב הגדול עם סיבוב 135 נכון בגודל אך קפץ 45 מעלות נוספות בסיבוב. הכוכב הקטן עם סיבוב 90 נכון בסיבוב אך לא התקדם בגודל.
44. [צורני] (ד) — הכלל: כל שורה שומרת על צורה קבועה משלה (עיגולים בשורה 1, ריבועים בשורה 2, משולשים בשורה 3), ובתוך כל שורה מספר הנקודות עולה 1,2,3. אחרי משולש עם נקודה אחת ומשולש עם 2 נקודות צריך לבוא משולש עם 3 נקודות. המשולש עם 2 נקודות רק חוזר על התא הקודם. המשולש עם 4 נקודות מדלג על מספר. הריבוע עם 3 נקודות נכון במספר אך בצורה השייכת לשורה הקודמת בלבד.
45. [צורני] (ב) — הכלל: הריבוע מתחלף כל פעם — פעם ריק, פעם צבוע — ריק, מלא, ריק, מלא... אז אחרי מלא צריך לבוא ריק. האפשרות הצבועה ממשיכה את אותו מצב במקום להתחלף. הריבוע חצי-צבוע משתמש בסוג צביעה שלא הופיע בסדרה כלל. הריבוע הריק בגודל L נכון בצביעה אבל שינה את הגודל שאמור להישאר קבוע.
46. [צורני] (ג) — הכלל: המשולש מסתובב עוד 45 מעלות בכל שלב (0, 45, 90, 135...), אז השלב הבא הוא 180 מעלות. הסיבוב של 90 מעלות רק חוזר על שלב קודם. הסיבוב ל-225 מעלות קפץ 90 מעלות בבת אחת במקום 45. המשולש עם סיבוב 180 אבל צביעה מלאה נכון בסיבוב, אבל שינה את הצביעה שאמורה להישאר ריקה תמיד.
47. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על צביעה קבועה משלה (ריק בשורה 1, מלא בשורה 2, חצי בשורה 3), ובתוך כל שורה מספר הנקודות עולה 1, 2, 3. אחרי ריבוע חצי-מלא עם נקודה אחת ועם 2 נקודות, צריך לבוא ריבוע חצי-מלא עם 3 נקודות. הריבוע המלא עם 3 נקודות נכון במספר אך בצביעה השייכת לשורה הקודמת. הריבוע חצי-מלא עם 2 נקודות רק חוזר על התא הקודם. הריבוע הריק עם 3 נקודות נכון במספר אך בצביעה השייכת לשורה הראשונה בלבד.
48. [צורני] (א) — הכלל: הצורה מתחלפת בין ריבוע לתמניון, והסיבוב מתקדם 90 מעלות בכל שלב וחוזר ל-0 אחרי 270 (סיבוב מלא). אחרי תמניון עם סיבוב 270 צריך לבוא ריבוע עם סיבוב 0. התמניון עם סיבוב 0 נכון בסיבוב אך שגוי בצורה. הריבוע עם סיבוב 270 רק חוזר על התא האחרון. הריבוע עם סיבוב 90 התקדם רק חלק מהדרך במקום להשלים את הסיבוב.
49. [צורני] (ב) — השטיח בנוי משורות שלמות שחוזרות בסבב של שלוש: פסים שוכבים, פסים עומדים, שורה ריקה. החור נמצא בשורה השלישית — שורת הריק — ולכן החתיכה כולה ריקה. החתיכה עם הפסים העומדים שייכת לשורה שמעל; אם שמים אותה, פתאום יש שתי שורות של פסים עומדים ברצף.
50. [צורני] (ג) — ריבועים מלאים וקווים אלכסוניים מתחלפים בכל טור: מעל החור יש קו אלכסוני, ולכן החתיכה היא ריבוע מלא ומתחתיו קו אלכסוני. החתיכה ההפוכה שמה אלכסון מתחת לאלכסון — ובשטיח הזה שני סימנים זהים אף פעם לא יושבים זה מעל זה.